מי לא אוהב אוכל? רובנו ככולנו מתעניינים באוכל, מצלמים אוכל וכבר מתכננים את המקום החדש בו אנו הולכים לזלול. אך יש מצב קיצוני ומדאיג יותר המתואר כאכילה רגשית בו האדם מדחיק את רגשותיו והאוכל משמש לו כנחמה עיקרית. על מנת להתמודד עם מצב זה של חוסר שליטה התפתח רעיון האכילה המודעת והמבוקרת – אך מה זה אומר בעצם.
אכילה רגשית
מי מאיתנו לא שמע/ה את המשפט "אל תאכל/י את הלב"? כאשר מדברים על אכילה רגשית המשפט הזה הוא לא רק מטאפורה. אכילה רגשית היא דרך התמודדות של האדם להכיל רגשות כמו כעס, שעמום, שמחה, עצב, דחייה ועוד' המסתיימים במצב של אכילה בלתי פוסקת או במחשבות חוזרות ונישנות על אוכל. כיוצא מכך, אנו בעצם מגיעים למצב שבו אנו אוכלים את הרגשות שלנו, תרתי משמע, על מנת לשכך את הכאב או לרומם את הנפש. בסופו של דבר, האכילה הרגשית הופכת לסוג של מפלצת שקשה מאוד לאדם להתמודד איתה, ככזו אשר משתלטת על מחשבותיו וגופו והוא די חסר הגנות מולה ומול כוחה.
האם אני אכלן רגשי?
לכך כמה רמות, כי כולנו במידה מסוימת אכלנים רגשיים – מי מאיתנו לא אכל קופסא שלמה של גלידה כאשר היינו עצובים או חווינו פרידה? אבל הדבר המרכזי המפריד בין הרמות הוא האובססיביות שמקורה באוכל; מתי לאכול, כמה ומה. אך לא רק זאת, כי הרי הרבה אנשים מודעים למצב הגופני שלהם ופועלים על מנת לשפר אותו דרך דיאטות מוקפדות. האכלן הרגשי הוא זה אשר פונה לאוכל, כמוצא ראשון, כמן אמצעי הסחה להתמודדויות עם רגשות שונים. מדובר על סוג של התמכרות כפייתית כאשר האדם הזה אוכל גם כשהוא אינו רעב כלל. מעבר לכך, החמור הוא התוצר הסופי; האכלן הרגשי מתבייש באכילתו ומרגיש אשמה לעיתים קרובות, אלה אשר יכולים להוביל למצבי קיצון של הפרעות אכילה שונות. הקושי האמיתי של האכלן הרגשי הוא חוסר היכולת שלו להפריד בין מה שהוא צריך לאכול לבין מה שהוא רוצה לאכול והפחד הכי גדול שלו הוא איבוד השליטה על האוכל ועל כך שהוא לעולם לא יוכל להפסיק לאכול.
התגברות על אכילה רגשית
הדבר הראשוני שיש לשים אליו לב הם הרגשות אשר מובילים לאכילה רגשית. שיפור הרגלי אכילה וניהול יומן אכילה יכולים לעזור בהחלט לחוסר השליטה המאפיין מצב זה. בנוסף, על מנת לטפל בהרגלים ההתנהגותיים של האדם, פעולות כמו מדיטציה, יוגה או פעילות ספורטיבית יכולים להביא לסדר ושליטה על המצב.
אכילה מודעת
מתוך רצון לנסות ולהתמודד עם המצב המכונה אכילה רגשית, השיטה של אכילה מודעת נועדה לפתור את הבעיה הזו דרך דאגה לגוף שלנו ולמזון שאנו בוחרים להכניס אליו. ערך המודעות שאנו מוסיפים לדרך האכילה שלנו בעצם מובילה אותנו למצב בו אנו שמים לב בדיוק מה נכנס לנו לפה, מתי ולכמות. המטרה העיקרית היא לנסות להרגיע את ההתעסקות באוכל ואת המחשבות עליו דרך אוכל מספק – אוכל שגורם לנו לסיפוק גדול, להנאה, שטעים לנו. במקום למשל חטיף אנרגיה, אפשר לעיתים לפנות לשוקולד כי הוא יותר טעים לנו ומספק אותנו. מצב זה ימנע מאיתנו לזלול בעתיד וגם נהיה מודעים יותר כי האכילה נעשית מתוך רצון. על מנת להיפטר מהמעגל החוזר של אכילה רגשית המובילה לתחושה רעה שמובילה שנית לאכילה רגשית, האכילה המודעת גורמת לנו ליצור הפרדה בין התחושות והמחשבות לבין פעולת האוכל שלרוב נעשית ישר אחריה.