אם הבחנתם בנקודות שטוחות, שמזכירות נקודות חן, על גבי העור שלכם או ביבלת, יחידה או בצורת רבים, שלא הייתה שם לפני – זה הזמן לבדוק האם משהו מתחולל בגופכם ואולי נדבקתם באחת ממחלות המין הנפוצות והמוכרות ביותר בעולם – נא להכיר, מחלת הקונדילומה
פיתוח ערנות באשר לשינויים הגופניים שעוברים עלינו היא חשובה בכל הרמות, בין אם זה נקודת חן קטנה ביותר שצריך לבדוק ועד לדברים הגדולים ביותר. כאשר זה מגיע למצב בו גדלים לכם על העור סממנים שלא היו אמורים להיות שם, זה בדיוק השלב שאמורה להידלק לכם נורה אדומה ולראות במה מדובר. כאשר הדבר מגיע למחלות מין, מדובר במצב הרבה יותר מסוכן מבחינת האיברים המעורבים והפרטנרים שנהיים חלק בלתי נפרד מהמשוואה – הנה כמה דברים שיוכלו לסבר לכם את האוזן לגבי מחלת קונדילומה.
אז מהי קונדילומה בעצם?
מדובר בגידולי עור, לא מהסוג המסרטן, הנגרמים כתוצאה מחשיפה לווירוס הפפילומה, או בשמו האחר, ה-HPV. הקונדילומה מוכרת בעיקר כמחלת מין מאוד נפוצה.
מהם הסימפטומים לקונדילומה?
מן נקודות שטוחות, הדומות לנקודות חן, חדשות שהופיעו או שהיא יכולה להופיע גם בצורה של קבוצת יבלות הנראית לרוב כמו כרובית. המצב מתאפיין, בדרך כלל, בהרגשת גירוד לא נעימה באזורי הבושת או בצורת הפרשות רבות או דימומים בעת קיום יחסי המין.
היכן בדרך כלל מופיעות הקונדילומות?
ניתן להבחין בקונדילמות לרוב באזורי הפין, צוואר הרחם, הרחם, המפשעה, הוואגינה וכולי'. במקרים קיצוניים, היא יכולה גם להופיע בלשון, בחלל הפה, השפתיים או בגרון.
איך לרוב נדבקים במחלת הקונדילומה?
עקב העובדה כי מדובר במחלת מין, אצל המבוגרים לרוב מחלת הקונדילומה מועברת בעת קיום יחסי מין. אך, במקרים נדירים, הקונדילומה יכולה לעבור גם לילדים בעת הלידה דרך האמא.
איך אדע שאני אכן חולה בקונדילומה?
לרוב ניתן לזהות לפי הצורה של הנגע על העור, איך ניתן, במקרה של נשים, לעשות בדיקה גניקולוגית, או דרך בדיקת צוואר הרחן, על מנת להגדיל את הניראות ולראות דברים שלא ניתן לראות בעין בלתי מזוינת, או דרך בדיקת משטח HPV ושליחת התוצאות למעבדה לבדיקה מקיפה ויסודית יותר.
איך אני מסיר את נגעי הקונדילומה מאיבריי?
יש כמה צורות בהן ניתן להיפטר מנגעי הקונדילומות: הקפאה בחנקן נוזלי, באותו האופן בו מסירים שומה, דרך טיפול בלייזר, תמיסות או משחות, מחט חשמלית והאופציה הראשונה שכולה לראש – על ידי כריתה של הנגע.
חשוב לדעת ולזכור – הטענה העיקרית היא כי אצל הנשים הסיכון גבוה יותר כי לא ניתן לראות תמיד, על פי הסימפטומים שציינו למעלה, כי האישה חולה – לכן כדאי לבצע את הבדיקה השגרתית על מנת לוודא כי הכל תקין ושלא נוצר מצב בו האישה נחשפה לווירוס אך היא אינה יודעת זאת.